פסק-דין בתיק ת"ק 32799-03-12

1.     מה גבולות אחריותה של הנתבעת, אשר שיווקה לתובעת הסכם השתתפות בתכנית התנדבותית לטיפול בבעלי חיים בשמורת טבע בדרום אפריקה, והאם חובתה לפצות את התובעת בגין תקלות, ליקויים ומחדלים של הנהלת שמורת הטבע? שאלה זו עומדת בבסיס ההכרעה בפסק דין זה.  

א.      כתב התביעה

2.     תמצית עובדות כתב התביעה הינה כדלקמן: התובעת נרשמה באמצעות הנתבעת כמשתתפת בתכנית הקרויה "דרום אפריקה - טיפול באריות ובטיגריסים", ומיועדת למתנדבים המבקשים לטפל בבעלי חיים בשמורת     הטבע   Seaview שבדרום אפריקה, ושילמה לנתבעת 2,105 דולר.  בעת ההרשמה הבהירה התובעת לנציג הנתבעת כי היא סובלת מבעיות תזונה ואיננה מסוגלת לאכול מוצרי חלב וגלוטן, אלא רק ירקות, פירות ודגים.

3.     כאשר התובעת הגיעה לשמורת הטבע בדרום אפריקה, ביום 5.12.11, התברר לה כי אין בנמצא מזון המתאים למגבלותיה הבריאותיות. לאור החמרה במצבה הבריאותי עקב אי הימצאות מזון מתאים, הגיע בעלה של התובעת כעבור שבוע לדרום אפריקה וחילץ אותה מהשמורה, עוד בטרם הסתיימה תקופת ההתנדבות על פי התוכנית אליה היא נרשמה.

4.     במהלך שהות התובעת בשמורת הטבע התברר לה כי אופי הפעילות בשמורה והטיפול בבעלי חיים שונים בתכלית מאלו שהוצגו לה בישראל על ידי הנתבעת, ועמדו בבסיס ההתקשרות עמה. הפער בין ההבטחות למציאות בא לביטוי במספר נושאים: התברר לתובעת כי פעילות השמורה איננה כוללת שיקום בעלי חיים ושחרורם לחופשי, אלא גידולם למטרות סחר בהם; לא נערכה לתובעת היכרות עם הצוות המקומי בשמורה; התובעת לא קיבלה הכשרה מקיפה ממדריך מוסמך לפני תחילת עבודת ההתנדבות; הפעילות  בשמורת הטבע לא נסבה סביב טיפול באריות ובטיגריסים, לא התקיימו פעולות התנדבותיות אלא הפעילות כללה בעיקר ביצוע עבודות תחזוקה; התובעת לא קיבלה חוברות הסברה ותדרוך אודות הפעילות ההתנדבותית; בשמורה לא הייתה בקתה מרכזית עם פינת משחקים.

5.     לאור העדר תזונה מתאימה ולנוכח הפער בין ההבטחות של הנתבעת למציאות  שנתגלתה לתובעת בשמורת הטבע היא עתרה לחיוב הנתבעת לשלם לה פיצוי בגין נזקיה בסכומים הבאים: (א) 2,105 דולר - השבה של הסכום שהתובעת שילמה לנתבעת; (ב) 2,736.52 דולר -  החזר הוצאות בגין כרטיסי הטיסה לדרום אפריקה של התובעת ושל בעלה; (ג) 950 ש"ח - עלות שיחות טלפון ומסרונים; (ד) פיצוי בגין נזק בלתי ממוני (עגמת נפש).   בכתב התביעה נתבעו מרכיבים נוספים (נזק גוף, לרבות נזק נפשי), אולם בדיון ביום 14.11.12 ויתרה התובעת על  תביעתה בגין מרכיבים אלו.

ב.     כתב ההגנה

5.     בכתב ההגנה כפרה הנתבעת בטענות התובעת, וטענה כי פעילותה הינה מוגבלת לתיווך בין ארגונים המפעילים תכניות בעלות אופי התנדבותי בארצות שונות לבין המשתתפים בתכניות אלו. לטענת הנתבעת, בעת שהתובעת שהתה בשמורה עמדה בפניה האפשרות להכין מזון שמתאים למגבלותיה הבריאותיות, אך היא לא ניצלה אפשרות זו. הנתבעת הכחישה קיומם של פערים בין מצגים שהוצגו לתובעת לבין המציאות בה נתקלה התובעת בתקופה הקצרה בה שהתה בשמורת הטבע, וטענה כי התובעת היא זו אשר סירבה לכל הדרכה וסיוע שהוצעו לה. צוין כי חלק מהציפיות לא התממשו מאחר ולאחר שהייה בת ימים אחדים החליטה התובעת על דעת עצמה לעזוב את השמורה ובכך מנעה מעצמה את ההשתתפות בכל פעילויות שהובטחו לה. לדעת הנתבעת, להגעתו של בעלה של התובעת מישראל לשמורת הטבע לא היה כל קשר למצבה הבריאותי של התובעת ואין להשית על הנתבעת את עלויות טיסותיו.

6.     לכתב ההגנה צרפה הנתבעת העתקי מכתבים של הנהלת השמורה, מנהלת תכנית ההתנדבות בשמורת הטבע, אחראי המתנדבים ומתנדבים אחדים, שנועדו להפריך, אחת לאחת, את טענות התובעת.

ג.     אחריות הנתבעת לאספקת מזון מתאים

7.     התובעת העידה כי בהסכם שחתמה עם הנתבעת צויין כי היא אינה אוכלת גלוטן ומוצרי חלב  אלא רק ירקות, פירות ודגים. לדבריה, בשבוע בו שהתה בשמורה היא קנתה בעצמה את מזונה, מאחר ועובדי השמורה רכשו עבורה מזון אותו לא הייתה יכולה לבשל. היא ציינה כי עקב אכילת המזון שהיא רכשה, היא סבלה משלשולים, קשיי עיכול וכאבי בטן.

8.     התובעת העידה כי בתקופת שהותה בשמורה רק בעלה, שהיה בישראל, עמד בקשר של מיילים עם הנתבעת,  וכי היא עצמה לא שוחחה עם נציג של הנתבעת, על אף שהיה ברשותה מכשיר טלפון סלולארי (עמו עמדה בקשר עם בעלה, בשיחות ובמשלוח מסרונים).

9.     מנכ"ל הנתבעת, יונתן טל, העיד כי בשמורת הטבע מצויה מסעדה ובה פירות וירקות, וכי על פי המידע שקיבל (כמופיע בנספחי כתב ההגנה) - נרכש עבור התובעת מזון ללא גלוטן. הוא הפנה לשני מיילים, האחד מיום 8.12.11 והשני מיום 11.12.11, שהעתקיהם צורפו לכתב ההגנה, ואשר נשלחו לתובעת במהלך שהותה בשמורה, ובהם התייחסות הנתבעת לטענות התובעת אודות המזון, והפנייתה בעניין זה לאנשים האחראים בשמורה, וביניהם למדריכה ישראלית בשם אור.

10.   התובעת נמנעה מלחקור בחקירה נגדית את מנכ"ל הנתבעת על דבריו אודות מאמצי הנתבעת לדאוג למזון מתאים ועל המיילים שנשלחו אליה (הסותרים את דבריה בעדותה, לפיהם היא לא עמדה בקשר ישיר עם הנתבעת במהלך שהותה בשמורה). התובעת אף לא ניצלה את האפשרות שהוצעה לה על ידי בית המשפט בתום עדותה (עמ' 5 לפרוטוקול), לפיה יזומן בעלה לשם מתן עדות ולצורך זה תתקיים ישיבה נוספת.

11.   מאחר ודברי נציג הנתבעת, שנתמכו במיילים שנשלחו אל התובעת בעת שהותה בשמורה, לא נסתרו, הנני מקבל אותם כמוכחים. לאור זאת אני קובע כי  הנתבעת, שהייתה מודעת לצרכי המזון המיוחדים של התובעת, פעלה באופן סביר כדי לסייע לה לקבל את המזון המתאים, ולפיכך אין היא נושאת באחריות לנזק שנגרם לתובעת עקב מחסור במזון כזה בשבוע בו שהתה בשמורה.

ד.     אחריות הנתבעת לפער בין המצגים לבין המציאות בשמורה    

12.   הנתבעת צרפה לכתב ההגנה העתק של מסמך "אישור תנאים" שנחתם על ידי התובעת ביום 3.11.11. במסמך זה נכתב כי התובעת מאשרת כי קראה והבינה את הכתוב במסמך ההכנה ובתנאי ההתקשרות כפי שהם מופיעים באתר הנתבעת, אשר נשלחו אליה בעבר במייל, וכי היא מסכימה לקבלם.  

13.   מסמך ההכנה ותנאי ההתקשרות המופיעים באתר הנתבעת ברשת צורפו על ידי הנתבעת לכתב ההגנה.

בפרק "תנאי ההתקשרות ומידע חשוב" שבתנאי ההתקשרות צוין כי על ידי עצם השימוש באתר מצהיר הגולש כי קרא את התנאים וקיבל אותם על עצמו. עוד נכתב כי המידע המפורסם באתר ונוגע לתכניות מסופק על ידי הארגונים השונים, אשר הנתבעת פועלת כמתווכת בין המשתתף בתכניות לבינם, וכי היא איננה אחראית ביחס לאי התאמה או טעויות במידע המסופק (ההדגשה שלי - א"ג).